<h1>הבתים — שערי תפילה שער עשירי</h1>
<h2>דף קיח:</h2>
שבחו חכמים הראשונים למי שקורא זמירות מספר תלים בכל יום ויום, והם מתהלה לדוד עד סוף הספר. וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהם ולאחריהם. ותקנו חכמים ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר, ולאחריהם והיא ישתבח. ואחר כך מברך על ק"ש וקורא ק"ש. יש מקומות שנהגו לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים, ואחר כך מברכין על שמע. ויש מקומות שקורין שירת האזינו, ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג, לר"ם. מלשון הר"ם שמענו שאין אומרים השירה קודם ישתבח, מפני שהברכות תקנום על הזמירות ואין להפסיק ביניהם. ויראה לי שטעם המסדרים השירה אחר הזמירות קודם ישתבח, מפני שהכל מענין השיר והשבח. ולהפריש בין זמירות תהלים ושירת הים נהגו לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. וברכת ישתבח היא סיום לזמירות ולשירה. כתב הרי"ף אין ראוי לדבר משהתחיל ברוך שאמר [עד סוף ישתבח, ונוסחא אחרינא] עד שמסיים שמנה עשרה, והנסחא הראשונה עיקר, ובאורה עד שמסיים זמירות וישתבח. יש מן הגדולים שכתב מי שאחר לבא לבית הכנסת ולא אמר זמירות עם הקהל יתפלל עמהם כדי שתהא תפלתו עם הצבור, ולא יאמר אחר תפלתו זמירות, שאין אומרין זמירות אחר תפלה, שהרי אמרו לעולם יסדיר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. ורב משה גאון כתב מי שאחר לבא עד סיום הזמירות אומר ברוך שאמר ומדלג עד תהלה לדוד, וגומרה ומדלג עד הללויה הללו אל בקדשו עד לשם תפארתך ומדלג לישתבח ומתפלל עם הצבור.
